ילדי המסכים ודור המקלדת

  •  

ילד ישראלי מקבל את הטלפון הנייד הראשון שלו בגיל 8 בממוצע

 וזה כמובן לא המסך היחיד שלתוכו יבהה במהלך היום – בכל בית יש גם טלוויזיה, מחשב, טאבלט ומשחקי וידיאו.

על פי דו"ח החיים הדיגיטליים לשנת 2018 שפרסמה בזק, 27 אחוז מההורים בישראל מאפשרים לילדיהם זמן מסך מתחת לגיל שנה, 27 אחוז מאפשרים לילדים צפייה במסכים בגילי שנה-שנתיים, ו-46 אחוז חושפים את הילדים למסכים מעל גיל שנתיים. 

 

מנתונים שפרסמה המועצה לשלום הילד מצטיירת תמונה דומה

כ-30 אחוז מההורים מושיבים תינוקות עד גיל שנה מול המסךעל פי הסקר של בזק, 43 אחוז מההורים לא מגבילים בכלל את זמן המסך של הילדים. 8 אחוזים מההורים מגבילים את הילדים ל-3 עד 5 שעות ביום, 36 אחוז מההורים מאפשרים עד שעתיים של מסכים ו-13 אחוז לא מאפשרים לילדיהם בכלל זמן מסך. 

עוד עולה מהדו"ח כי 93 אחוז מבני הנוער פעילים בוואטסאפ, 72 אחוז פעילים באינסטגרם, 63 אחוז פעילים בפייסבוק, 50 אחוז פעילים בסנאפצ'אט ו-5 אחוזים פעילים במיוזיקלי

 

בני הנוער מעדיפים לצפות בווידיאו בסמארטפון ולכן לא זקוקים לטלוויזיה או מחשב בחדר: ב-2018, 46 אחוז מבני הנוער אמרו שהסמארטפון הוא האמצעי המועדף עליהם לצפייה בווידיאו באינטרנט, לעומת 30 אחוז שציינו את המחשב כאמצעי צפייה מועדף.

מחיר ה"חברתיות" האלקטרונית עלול להיות חוסר חברתיות בחיים הרגילים. ואמנם, עצם הישיבה מול המסך פירושה "ישיבה בבית" והחלשת הדחף "לחפש חברים". נטייה זו אינה קריטית למי שמוקף חברים בכל מקרה ונהנה מפופולריות בבית הספר או במסגרות אחרות. אבל למי שמתקשה להתחבר לחבר'ה עלולה הפעילות האלקטרונית לעלות בוויתור על מאמצים למצוא חברים וסביבה אוהדת. הדבר עלול ליצור קשיים בהשתלבות חברתית בבוא הזמן.

 

אין ספק שפעילות מול המסך מכווצת את הזמן המוקדש לקריאת ספרים. לתופעה הזאת יש כמה הסברים, והראשון שבהם הוא שיש היום, הודות למחשב ולאינטרנט, גישה לחומרים שבעבר היו נגישים רק באמצעות ספרים. קיומם ברשת של אנציקלופדיות, אין ספור מאמרים וספרים שלמים, מאפשר להגיע למידע בלי לנטוש את עמדת המחשב. הדבר בוודאי חיובי ומקל. ועם זאת, קשה להתכחש לכך שספר מקנה ערכים וחשיבה ביתר עומק ממדיום אחר. ההרגל לפתוח ספר, לקרוא בשעת פנאי, הוא חוויה שבני אדם מכל הגילים ספגו באמצעותה ערכים, הפנימו סמלים, וזכו להתרגשויות מחנכות. אין ספק שילדי המסך יוצאים מופסדים מכך שזיקתם לספר פוחתת.

 

סכנות ברשת

סכנות בחיי ילדים ומתבגרים בעולם הפיסי נחקרו על ידי חוקרים רבים, אך סכנות האינטרנט הן תחום חדש ומעטים המחקרים שעסקו בהן מבעד לעיני הילדים. באירופה נערך מחקר בשיתוף 96 מדינות, בו התבקשו ילדים בני 41-6 לציין מהן הסכנות באינטרנט?

 

תשובותיהם סווגו לארבע קטגוריות: 

סכנות טכנולוגיות- הדבקות בווירוס, פריצה למחשב.

חשיפה לתכנים מזיקים- אלימות, פורנוגרפיה.

רמאות והונאה- גניבת פרטי בנק, 

הצעות מגונות ומצבי סיכון- תקיפה פיסית, תקיפה מינית.

 

החוקרים התייחסו לחומרת הסכנות בעיני הנחקרים שציינו שסכנות טכנולוגיות פחותות בחומרתן ממצבי סיכון הנתפסים כחמורים ביותר )2007 Optem .)מחקר אחר מצא שתפיסת הסכנות של מתבגרים באינטרנט קשורה לשימוש באתרי רשתות חברתיות כדוגמת MySpace או Facebook ,בעיקר בהקשר של "חברים". הנחקרים ציינו שהם מגלים חשדנות כלפי זרים המבקשים אישור חברות. יחד עם זאת הם מקבלים את הסיכון הטמון ברשתות חברתיות כחלק אינטגראלי מהשימוש בטכנולוגיה )2009 Shyles & Hundley .) 

 

אחד הדברים המעניינים שעולה ממחקרים אלו הוא שילדים אינם תופסים את האלימות המקוונת כאחת מהסכנות הקשורות לרשת. זאת בניגוד לדעתם של אנשי מקצוע שגורסים שמדובר באחת התופעות הנפוצות ביותר בארץ ובעולם בשנתיים האחרונות )גולדשמידט 9644 .) כשילדים מתבקשים להתייחס אליה, רובם נוטים להפחית מחומרתה ולטעון שמדובר בהתנהגות.

 

חברתיות, צ'אטים, פורומים וכדומה שעלולה לחשוף אותם לבריונות מקוונת, הטרדה, ניצול מיני ועוד. 

 

במחקר שנערך בבריטניה בשנת 9662 ,נמצא שיותר ממחצית )%24 )מבני 46-6 המשתמשים באינטרנט בתדירות של לפחות פעם בשבוע נחשפו לפורנוגרפיה ברשת, %14 לתכנים אלימים, %14 למסרים מיניים, %11 להטרדה ו-%44 לתכני שנאה או גזענות ) Bober & Livingstone 2005 .)במחקר דומה שנערך בישראל דווח ש-%14 מהילדים ובני הנוער קיבלו תוכן מיני בתוכנות למסרים מידיים, ו-%12 קיבלו מסרים פוגעים. %91 נפגשו עם אדם זר שהכירו ברשת, %36 נחשפו לפורנוגרפיה ו-%12 נחשפו בטעות לתמונות זוועה),.) לאור השיעורים הגבוהים של ילדים ומתבגרים שנתקלו בסכנות ברשת, בצורה כזו או אחרת, עולה השאלה כיצד הם תופסים את הסכנות הניצבות לפתחם? שאלה זו חשובה במיוחד מאחר וקיימים פערים משמעותיים בין מבוגרים לילדים בהתנהגויות הסיכון שלהם באינטרנט ובדרכי ההתמודדות עם הסכנות.

 

פתרונות באמצעות חוגים לילדים

למה בעצם שולחים את הילדים לחוגיםחוג נועד בכדי לפתח מיומנויות שונות וכדי להוציא אותם מהבית ולפגוש ילדים בני גילם עם תחומי עניין משותפים. מאחר וכך, חשוב לזכור שני דברים שיעזרו לכם בבחירת החוגים ובהתנהלות איתם במהלך השנה.

התנסויות חדשות בתחום מוכר חוגים הנותנים מענה לנטייה הטבעית של הילד אך בהתנסות שונה וחדשה. למשל אומנויות לחימה, ג'יו ג'יטסו ברזילאי, לוטה ליברה ועוד..

 

חוג כמענה רגשי חוג בהחלט יכול לתת גם מענה לצורך רגשי. למשל אומנויות לחימה לשליטה בכעסים ופיתוח משמעת עצמית, רכיבה להקשבה, כבוד הדדי והעצמה וחוגים שונים של יצירה ואמנות, המאפשרים לילד כלים לביטוי רגשי, שאינו מילולי.

 

 

פיתוח הקיים לכל ילד יש כישורים שונים, יכולת מיוחדת ומשהו שהוא אוהב לעשות. מהי נטיית הלב הטבעית של ילדיכם? האם הוא יצירתי? ספורטיבי? סקרן? אוהב להופיע? להרכיב ולבנות? חוג יכול להיות דרך נפלאה ומהנה לפתח את היכולות שלו, למשל חוג יצירה, כדורגל, מדע, דרמה, לגו וכד' בהתאמה. במילים אחרות להפוך מקצוען בתחום בו הוא טוב ממילא.

 

כמה נקודות חשובות כשרושמים את הילדים לאומנויות לחימה

אולם האימונים צריך להיות מרווח, ממוזג ובעל מזרונים תיקניים, חיפוי קירות לבטיחות מירבית. 

המאמן צריך להיות מוסמך.

מומלץ מאוד לבקש אימון ניסיון כדי לבדוק האם ישנה התחברות מצד הילד.

חשוב להיות נוכחים מדי פעם באימון ולהתרשם.

חשוב לקנות ציוד אישי (חליפה ציוד מיגון) בטיחות הילדים במעלה הראשונה.

יש להקפיד על רצף בהגעה לאימונים, אחרת התלמיד יפסיד חומר הכרחי וזה יקשה עליו להתקדם

אם באיזה שהוא שלב התלמיד מאבד ענין יש לדחוף ולעודד – אולם אין להכריח.

אם מתקיימות בחינות לדרגות כדאי להיות נוכחים ולצפות בהתקדמות.

במידה ומתקיימות תחרויות מומלץ להשתתף, כמובן אם רמת התלמיד מאפשרת.

 

צרו קשר

דילוג לתוכן