אומנויות לחימה כטיפול לילדים עם הפרעות קשב וריכוז

אמנויות לחימה טיפוליות לבעלי הפרעת קשב וריכוז ADHD \ ADD

פעילות ספורטיבית ככלי טיפולי בילדים ונוער עם הפרעות קשב וריכוז ובפרט אומנויות לחימה!

 

קשב מוגדר כיכולת להתמקד בזמן נתון בגירוי אחד משמעותי ולהגיב לו בהתאם. ילדים ומבוגרים אשר לא מצליחים להתרכז, לעבוד בצורה מאורגנת, ללמוד ולבצע מטלות יומיומיות בצורה עקבית, אינם בהכרח סובלים מחוסר משמעת עצמית או עצלנות, אלא יכול להיות שהם סובלים ממגבלה נוירולוגית-גנטית המוגדרת כהפרעת קשב וריכוז – ADHD. ההגדרה המורחבת ל HDHD זה הפרעת קשב ופעילות יתר המתוארת כתופעה עקבית של חוסר קשב ו/או היפראקטיביות ו/או אימפולסיביות המופיעה לעיתים קרובות, ובאופן חמור יותר מאשר אצל ילדים באותו הגיל. המאבחן זה לרוב נוירולוג, אשר חייב לזהות לפחות שישה מאפיינים או יותר של התופעה, לאורך תקופה של לפחות 6 חודשים. חשוב לאבחן גיל צעיר, אך לרוב זה מאובחן כראוי לא לפני גיל 7. 

 

ישנן שיטות שונות לטפל בהפרעות קשב וריכוז. תרופות כמו ריטלין או קונצרטה, ביופידבק בו אלקטרודות מחוברות לראש ולמכשיר אלקטרוני הקורא את גלי המוח, דיאטות שונות והתערבות התנהגותית. 

מטרת מאמר זה היא לחזק את הטענה שהשתתפות בפעילות ספורטיבית היא דרך פשוטה, קלה ויעילה ובעלות נמוכה יחסית, אשר יכולה לסייע בהתמודדות עם הפרעת קשב וריכוז. אחד מסוגי הספורט הנפוצים זה אומנויות לחימה לסוגיהם השונים המשלבים תרגילים עם חציית קו אמצע ואלכסונים. 

 

שילוב מקיף של שיטות הטיפול השונות יחד עם פעילות ספורטיבית / אומנויות לחימה – יכול לתת מענה הוליסטי ומועיל לילדים הסובלים מבעיות של הפרעות קשב וריכוז. ישנן עדויות לכך שהשתתפות בפעילות גופנית מובנית ועקבית משחררת עודף אנרגיה, דבר אופייני בהפרעת קשב וריכוז. בנוסף, פעילות גופנית תורמת להתהוות של תרחישים ביוכימיים בגוף המביאים למצבי רגיעה, וזה מביא ליכולת טובה יותר להתמקדות במטלות יומיומיות שונות. כמו כן השתתפות בפעילות ספורטיבית תורמת להגברת הדימוי העצמי של המשתתף, מעודדת יצירת קשרים חברתיים ועוזרת ביצירת מעגל חברתי, סוג של מסגרת שתורמת לילדים בכלל, ולילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז בפרט. 

הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים2

 

 

נראה שלכולם יש מאפיינים של הפרעת קשב וריכוז מידי פעם, אך רק 5% מאובחנים כסובלים מההפרעה של ADHD. מי שמאובחן ושואף להמשיך להיות מסור ונלהב מחייו, חייב להתאמץ יותר על מנת להצליח בכך. נמצא ש 3%-10% מתלמידי בתי הספר מאובחנים כסובלים מהפרעות קשב וריכוז. זה נפוץ יותר אצל בנים מאשר אצל בנות, וזה יכול להיות מילדות עד בגרות, אין לזה הגבלת גיל. הפרעות קשב וריכוז נגרמות כתוצאה מחוסר איזון כימי במוח, ונוצר מצב לקוי של "קצרים" בהעברת מסרים עצביים המועברים במוח. מביא להפרעות תפקוד ביצועיות, כישלונות אקדמיים, בידוד חברתי אשר עלול להוביל לתסכול גובר, חרדה והערכה עצמית נמוכה.

ספורט ופעילות גופנית זה אחד הטיפולים המוצלחים ביותר עבור ילדים, מתבגרים ומבוגרים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז. ככל שהפעילות יותר נמרצת ומופעל יותר כוח, כך היעילות גבוהה יותר. הסיבה לכך היא שפעילות גופנית תורמת לשחרור הומונים התורמים להרפיה של הגוף, להעלאת השמחה ושיפור מצב הרוח. ניתן להשתמש בפעילות גופנית בזמנים קבועים מראש במהלך השגרה, ו/או כפעילות ממוקדת לזמני לחץ בהם הילד משתולל או מושפע מגירוי יתר. 

 

פעילות גופנית תורמת להצלחה הלימודית אצל ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז, שיפור תפקוד קוגניטיבי וכן תורמת להעלאת הערך והדימוי העצמי. כדאי שהפעילות תהייה עקבית ומאורגנת היטב כך שהילד יצפה את הפעם הבאה ויפתח הרגלים סביב זה. רווח נוסף לפעילות הספורטיבית בקבוצה זה הסביבה החברתית לה הילד זקוק כל כך. בחוג יש לילד הזדמנות לפרוח יותר מאשר במסגרת הכיתתית, וכך הוא מרוויח מסגרת חברתית בה הוא לא תויג מראש. דווקא הילדים הסובלים מבעיות קואורדינציה מצליחים להפיק ערך מוסף מהתרגילים השונים. על אחריות המאמן להתייחס לילד עם הפרעות קשב וריכוז אשר מתחיל את הפעילות הספורטיבית בקבוצה ולדאוג לכך שהמיקוד, לפחות בהתחלה, לא יהיה תחרותי אלא על התקדמות אישית משיעור לשיעור. יתרון נוסף לפעילות הגופנית הוא שמירה על משקל גוף תקין והפחתת הסיכוי להשמנת יתר.

 

נקודות שכדאי לשים לב אליהם בבחירת פעילות גופנית לילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז: 

  • לוודא שהילד מתחבר באופן אישי לסוג הספורט ומוצא בו עניין וגירוי חיובי.
  • פעילות בה כל המתאמנים עובדים באופן רציף ואין הענשה על ידי ישיבה על הספסל או המתנה לתור, כך יהיה לילד הזדמנויות רבות להשתתפות והתנסות.
  • כדאי להוסיף שיטות נשימה והרפיה לתחילת האימון או סופו.
  • ניתן לשקול הוספת מוזיקת רקע באימון בהתאם לסוג הספורט הנבחר.
  • ארגון מקום הפעילות בצורה מרווחת ונעימה ללא גירויים מיותרים.
  • יש לשים לב אם פעילות מוגברת באימון מביאה את הילד בסופו לרגיעה או דווקא לתוצאה הפוכה של היפראקטיביות.
  • שימוש בחיזוקים חיוביים לעיתים קרובות.

 

 

אומנויות לחימה בנויים מתבניות ברורות במהלך האימון שכוללות "קיון" – תרגילים מובנים אשר יכולים להתבצע סטאטית ודינאמית תוך חציית קו אמצע ואלכסונים, אך לא רק, "קאטה" – שילוב של מספר תרגילים ותנועות תוך כדי תנועה במרחב תוך חציית קו אמצע ואלכסונים. ו"קומיטה" – תרגול התרגילים והתנועות בזוגות תוך כדי תנועה התקפית והגנתית. שלושת התבניות משקפות את אומנויות הלחימה והקראטה בפרט, ונותנות מענה לאותו ילד אשר מאובחן ב ADHD \ ADD. 

חשוב לתת מקום לתרגילי נשימה מתחילת האימון עד סופו לפי צורך האימון ואופי המתאמנים. זה תורם לשחרור לחצים, תסכולים, אימפולסיביות ואי שקט. מטרת הנשימה פשוטה, להעביר חמצן לתוך חלקי הגוף השונים ולפלוט חומרי פסולת. החמצן משנה באופן מידי את עוצמת התגובתיות.

 

פעילות גופנית יכולה בהחלט להיות כלי תרפויטי וטיפולי עבור ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. אם משלבים אותה כחלק מטיפול מקיף לילד תוך התאמה והתחשבות באופי הילד ובסביבתו, ניתן להקל על הקושי ולעזור לילד להתפתח ולפרוח כמיטב יכולתו. פעילות גופנית חשובה לא פחות משאר הכלים הטיפולים שכן שאין לה תופעות לוואי, היא לרוב עולה פחות משאר הטיפולים המוצעים בשוק, היא תורמת לשחרור אנרגיה עודפת, מביאה למצב רגיעה ולחידוד הקשב והריכוז, מעלה את הדימוי העצמי של הילד, משפרת את מצב הרוח ומאפשרת יצירת רשת חברתית תומכת. 

אחת מהשיטות המומלצות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז שדנו בה בהרחבה זה אומנויות לחימה ככלי טיפולי, אשר מכילות את כל היתרונות שפורטו במאמר זה. אומנויות לחימה נחשבות כספורט, הפעילות מתבטאת בעלייה בדופק תוך כדי שחרור הורמונים – דופאמין ונוראפניפרין אשר משפרים את רשת ההעברה העצבית של הגלוטמאט במוח – דבר  המסייע לשיפור הריכוז, הורדת אימפולסיביות ואגרסיביות.

צרו קשר

דילוג לתוכן